רחלי: הבחירה איפה לעבוד יכולה לשנות את החיים שלכם. שיחות עם האנשים שהיו בGen1, חלק ממאה העובדים הראשונים של סטארט-אפים ישראלים שהצליחו. הפרקים מובאים לכם ביוזמת EON.

אדיר דוכן: אני אדיר דוכן. Gen1 בHiredScore, שנמכרה בגזיליון דולרס.

רחלי: אתה היית Gen1 בHiredScore. בוא תספר לי קצת על זה.

אדיר דוכן: אני התחלתי את התהליך שלי בתעשייה בתור QA, עבדתי לפני זה בSundaysky, למדתי מדעי המחשב, ואמרתי טוב מה שנותן לי עבודה קודם, אני הולך על זה, הלכתי על QA. שם התחלתי להתעסק קצת באוטומציה, ואז אמרתי טוב, הגעתי למיצוי התחלתי לחפש עבודה, סתם Hiredscore קפצו, הם היו חברה ממש חדשה, נראה לי לא יודע, ארבעה עובדים, חמישה עובדים, זה היה כאילו רק הפאונדר וה... הפאונדרית ועוד ה-CTO, והייתי צריך לעשות שם לנהל את ה-QA והאוטומציה. הלכתי לראיון, היה סבבה, לא מי יודע מה, לא כל כך התלהבתי, והמשכתי לחקור אחרי זה. הם אמרו לי "מה אתה אומר וזה", אמרתי "לא, לא כזה בטוח". ואז הם אמרו לי כאילו על העתיד של החברה.

רחלי: מה היה בדיוק בשיחה הזאת?

אדיר דוכן: זה שיחה של קודם כל כמה אני מגניב להם.

רחלי: אוקיי.

אדיר דוכן: ואז אחר כך מה החברה רוצה לעשות.

רחלי: חיזרו אחריך.

אדיר דוכן: כן. סיפרו לי על המנכ״לית, סיפרו לי על אנחנו 8200, זה, טייסים, על כמה הם חזקים, וזה קנה אותי.

רחלי: היה עוד אנשים בתפקיד שלך?

אדיר דוכן: לא.

רחלי: זה אומר שאתה המצאת את ה….

אדיר דוכן: המצאתי את התחום שכשל.

רחלי: למה כשל?

אדיר דוכן: כי לא היה ערך בזה, זה היה כאילו סטארט-אפ ראשוני, לא היה לקוחות בכלל. היו צריכים להמציא את התוכנה, ואני תוך כדי ממציא את האוטומציה של תוכנה שאף אחד לא צריך. אז כאילו בשלב מסוים זה היה כזה "טוב", אני אומר לחבר'ה, שמעו, אני סתם מציק לכם.

רחלי: אז איך עברת בעצם לפיתוח הארדקור?

אדיר דוכן: אחד המפתחים, כאילו אחד, היה אחד. הוא ראה שמבחינת האוטומציה וזה, אני גם מבין את המערכות שלהם, כי כתבתי ממש צמוד אליהם, ואז הוא נתן לי את ההזדמנות, אמר בוא תיכנס לצוות, תנסה לפתח איזה פיצ'ר שתיים. ראינו כי טוב, ואז כאילו התקדמתי משם. ואז גם יכולתי לעשות דברים שהם משמעותיים ולא נגנזים.

רחלי: וכשנקנתם?

אדיר דוכן: כן.

רחלי: אז כמה עובדים היו?

אדיר דוכן: מאה חמישים, לא יודע, משהו כזה.

רחלי: אוקיי, זה חתיכת דרך.

אדיר דוכן: אני כבר לא הייתי בחברה כש...

רחלי: זה חתיכת דרך עד שזה קרה. מה היו האתגרים שהרגשת בתור סטארט-אפ קטן?

אדיר דוכן: שהלקוחות יש להם משקל מאוד גדול. אם הם רוצים משהו זה מה שיקרה, ואם שני לקוחות שונים רוצים משהו שונה, אתה תגרום לזה ששני הדברים השונים יקרו, ולא משנה שהמערכת לא תומכת בזה או ששני הרעיונות האלה מתנגשים. לוגית לא יכולים לקרות ביחד, זה עדיין יקרה. וזה היה אומר שאתה גם קם הרבה פעמים בלילה למערכת שהיא לא יציבה. אז היו תקופות ש... כן, שבועות שלמים, אתה קם פעמיים, שלוש בלילה.

רחלי: אתה לא היית בזמן שהחברה נקנית. נכון. זה האקזיט.

אדיר דוכן: כן, לא הייתי שם.

רחלי: איך גילית על זה?

אדיר דוכן: בקבוצות וואטסאפ של הדינוזאורים. ואז אמרתי, טוב, בסדר, בטח אני אקנה, לא יודע מה, ג'ינס. לא חשבתי שזה יהיה שווה משהו. אז המשכתי ככה איזה שבוע שבועיים עד שעוד מישהו שולח לי נו כמה? כזה לא יודע לא הסתכלתי. ואז הוא אמר לי את השווי ואני כזה רגע, לא הגיוני, לא הגיוני כמה יש לי?

רחלי: מטורף אז זה שווה יותר מג'ינס שווה יותר מג'ינס?

אדיר דוכן: לא סכום משנה חיים, סכום מוריד לחץ בחיים.

רחלי: אוקיי. כמה שנים היית שם?

אדיר דוכן: שש.

רחלי: ואז לאן עברת?

אדיר דוכן: למייקרוסופט.

רחלי: למייקרוסופט.

אדיר דוכן: כן, שינוי עצום. כן.

רחלי: חתכת מעבר ממסטארטאפ קטן לקורפורט ענק. למה?

אדיר דוכן: רציתי לנסות, בדקתי המון חברות, זה היה גם בדיוק על הקורונה, בדיוק הקורונה התחילה ונכנסתי למייקרוסופט.

רחלי: ואיך היה?

אדיר דוכן: טראומטי.

רחלי: למה? מאיזו בחינה?

אדיר דוכן: אני חושב שאני פשוט לא קומפטיבל.

רחלי: לקורפורטים.

אדיר דוכן: לקורפורט, כן. היה לי ממש קשה.

רחלי: אתה בעצם יוצר תוכן, אתה מפורסם. ואתה התחלת עם זה בערך בזמן שעוד עבדת בhiredscore.

אדיר דוכן: כן.

רחלי: יש קשר בין הדברים?

אדיר דוכן: בתקופה של hiredscore, התחלתי לעשות סרטונים שלא קשורים להייטק. יכול להיות שקיבלתי קצת יותר ביטחון עם זה שהמקום שלי יותר בטוח. גם החברה וגם כאילו שאני מכיר את האנשים, לא הסתכלו עליי בעין מוזרה כזאת. גרמו לי לא להרגיש בנוח עם זה, בכוונה. אבל כן צחקו מזה.

רחלי: למה גרמו לך לא להרגיש בנוח?

אדיר דוכן: בשביל לצחוק עליי.

רחלי: הבנתי. אבל אתה הרגשת שזו סביבה שיחסית, שהיא תומכת.

אדיר דוכן: כן, כן, כן. גם עשיתי להם קטעים, כאילו יש סרטונים שלא, שכאילו פורסמו רק לחברה, שהייתי עושה להם קטעים בתוך לאירועי חברה וכאלה.

רחלי: אשכרה.

אדיר דוכן: כן. דברים שהייתי מתחפש ומראיין אותם.

רחלי: ואז במייקרוספט אתה מרגיש שזה דעך או דווקא קפץ מדרגה?

אדיר דוכן: אני חושב שבמייקרוסופט התחלתי לעשות את זה לינקדאין.

רחלי: וואלה.

אדיר דוכן: כן.

רחלי: אז אחרי מייקרוסופט, אתה בעצם הלכת לעבוד בעוד שני סטארטופים.

אדיר דוכן: כן, ב-roundforest, שם נכנסתי לתחום של ה-AI, עשינו שם המלצות כזה למוצרים, e-commerce, ואז ל-mentor, שאני עובד היום עוד מעט שנתיים, וגם פה אנחנו קבוצה שלמה של AI.

רחלי: אתה מרגיש שחזרת לסביבה הטבעית שלך?

אדיר דוכן: כן.

רחלי: היית הולך להיות עובד ראשון בסטארטאפ?

אדיר דוכן: כן.

רחלי: על מה אתה מסתכל היום כשאתה בוחר?

אדיר דוכן: הפאונדרים, לראות מי הם מהם, המוצר עצמו. אני חושב שיש כאילו, אם פעם היית מכוון לטכנולוגיה שתשנה את השוק חמש שנים קדימה, יכול להיות שזה עדיין אפשרי. אני יותר מסתכל על משהו שאתה יכול להביא value עכשיו, מקסימום חצי שנה קדימה. ואחר כך נראה, כי הטכנולוגיה משתנה כל כך מהר, אני תוך כדי העבודה שלי באלמנטור, כאילו תחת הכובע של AI, אני רואה הרבה פיצ'רים שמחסלים חברות שלמות. ואני כזה, אוי, איזה חבל, אוי, איזה מסכנים, כאילו אני לא הייתי רוצה להיות שם.

רחלי: כן.

אדיר דוכן: וכבר יצא לי לדבר עם יזמים שרוצים להתייעץ, ואנשים טכניים, ואני כזה, זה נראה כמו תחום שהולך להיאכל. או שהגדולות הולכות להיכנס בו ואז לא יהיה לך שוק בכלל, או שיהיה לך קשה להיכנס לחברות בגלל רגולציות, אז כאילו זה המון דברים כן, אני מחפש דברים פשוטים יותר, אז זהו, אחד זה הפאונדרים, מי איתך בדרך, והשני זה המוצר עצמו שהוא מספיק נישתי.

רחלי: אני רוצה לשמוע סיפור על משהו שאתה זוכר בחוויה שלך כgen1 בhiredscore, קוראים יש משהו משמעותי שבה אתה זוכר איזושהי נקודת מפנה. שפתאום אתה אמרת "אוקיי יש פה משהו טוב זה הולך להצליח".

אדיר דוכן: זה היה איזה לקוח לוויתן שדיברנו עליו במשך תקופה ארוכה וזהו ברגע שהוא חתם זה היה כזה אוקיי .

רחלי: ואתה מרגיש שיש לך חלק בזה?

אדיר דוכן: כן, היו תקופות שהייתי צריך להיות על כמה לקוחות לבד כאילו סוג של לפתור המון תקלות במערכות שהן legacy תוך כדי שהחברה גדלה כשהלקוח אומר לך אם זה לא מתוקן אני עוזב. אז אני זוכר שכאילו הייתי על זה.

רחלי: אתה חושב שלהיות עובד ראשון בסטארט-אפ זה לכל אחד?

אדיר דוכן: כאילו התשובה היא ברור שלא. נניח ואתה מסוגל טכנית לעשות את הדבר הזה, אתה צריך לוודא שיש לך את הכריות מתחת, כי זה לא בהכרח יעבוד, וסבירות שאתה תקבל שכר, אם תקבל שכר בכלל, אז הוא יהיה נמוך בהתחלה, והרוב נכשלים. שיהיה הרבה בהצלחה, אתה צריך לבוא עם הרבה ביטחון, שיהיה לך כיף בעשייה, ושתבוא עם הרבה שומני מהבית.

רחלי: וממה היית נזהר?

אדיר דוכן: תרבות שהיא טוקסיק, שלא פתוחים לגבי דברים. ואם לא מספרים לכם בכמה הלקוחות חתמו, מי הלקוחות, מה התזרימים של החברה, כאילו ככל שפחות חולקים איתכם, אז זה כזה רד פלג. עדיף כאילו... מקום שמשתף ופותח, ואז ככה גם מגיעים הרבה רעיונות. כי אם יש כזה אווירה של צבא, אז כאילו היצירתיות והפתרונות של בעיות, זה לא יכול להגיע גם מהשטח. אתה רוצה שאנשים מהשטח יבואו, ולא רק שהגדולים, שהמנכלים יחליטו לבד בחדרים סגורים. אתה רוצה להרגיש גם חלק.

רחלי: יש משהו שהיית רוצה להגיד למישהו שנמצא עכשיו בפוזיציה הזאת, שצריך לקבל החלטה לגבי לאן ללכת, לאיפה ללכת איך לבחור?

אדיר דוכן: אם יש לכם הרבה מה להביא מהאמביציה שלכם אני הייתי הולך על זה אתה מייעץ, אז אתה כאילו אומר על עצמך כי אז אפשר לתבוע אותך. אמת דיברתי. זה מאוד כיף שאתה מרגיש שאתה בונה מעצמך ובונים מלמטה למעלה במקום מלמעלה למטה ותבוא עם הרבה אורך רוח לעשות טעויות המון טעויות והמון פיווטים כי המטרה זה להצליח, לא בהכרח לבנות את הדבר הזה שבאת לבנות, אתה בא לפתור בעיה. והפתרון שאתה בחרת בהתחלה, וגם פעמיים ושלוש יכול להיות שהוא לא נכון, אז תהיה עם גמישות מחשבתית, לבנות, להרוס, לבנות, להרוס, עד שזה מצליח או לא מצליח, ואנחנו בכל מקרה כולנו נפוטר, הרעיון הזה הוא בכלל סימולציה, אין צורך בנו. ממש עוד מעט אז תעשו את זה עכשיו כי עוד חמש שנים לא תהיה לכם עבודה הסוף.

רחלי: ובנימה אופטימית זו תם לנו הזמן. אבל אדיר- אתה אדיר. מאוד. תודה רבה ולמדתי ממך המון ואנחנו נתראה באקזיט.

אדיר דוכן: אוו אוו.

רחלי: תודה רבה תודה.