לא יכולים להאזין?
קראו את התמלול:
רחלי: אתה עבדת ב-Granulate.
רון גרונר: נכון, הייתי עובד ראשון שם.
רחלי: אה, אתה עובד ראשון.
רון גרונר: העובד הראשון, כן.
רחלי: של אסף עזרא.
רון גרונר: של אסף עזרא.
רחלי: כן. בוא תספר לנו על זה קצת.
רון גרונר: כזה שעשיתי מסלול של תואר ראשון לפני צבא, התגייסתי ליחידת חיל המודיעין. בעצם הכל התחיל שם, כזה ביום הראשון שהגעתי ליחידה, היה איזשהו קורס כזה, הגעה למדור שהייתי בו, ממש מושב לידי, ישב אסף עזרא, שהוא לימים יהיה המנכ״ל של Granulate, כשהוא מספר את זה, אז הוא התחיל בעצם את תהליך הגיוס כבר באותו יום, אני לא יודע אם זה נכון, אבל ככה הוא מספר את זה, ובעצם כזה, הוא כבר היה יותר ותיק ביחידה, אבל כזה הגענו לאותו מדור באותו זמן אז עברנו את הקורס ביחד ומשם כזה הכל התחיל. אני עשיתי כזה מספר תפקידים בחיל מודיעין, כזה בעיקר תפקידים של מחקר ופיתוח Low-Level, אחרי זה הייתי גם ראש צוות וניהלתי. בערך כשהשתחררתי, אסף גם השתחרר בערך חצי שנה לפניי, והוא היה כזה תוך כדי התהליך של ההקמה של Granulate, ביחד עם טל סייג, שגם הכרתי אותו מהצבא, הם גם היו חברים מאוד מאוד קרובים תוך כדי השירות. ומשם בערך הכל היסטוריה כלומר באמת כשהם הקימו כזה שקלתי, אני בדיוק השתחררתי שקלתי מה לעשות ו... זה היה נראה אופציה כזה מאוד מאוד מגניבה ומרגשת להצטרף אליה, והחלטתי ללכת על זה.
רחלי: תמיד ידעת שאתה רוצה ללכת לסטארט-אפ?
רון גרונר: אז האמת שלא. אני חושב שלפני שהגעתי לשם לא הייתי בכלל חשוף לקונספט הזה של סטארט-אפים, חברות הייטק ודברים כאלה, הכל די התחיל משם. ואני זוכר שכשהשתחררתי אז ממש הייתה לי דילמה של לאן ללכת, כלומר יש את כל הריינג' החל מהחברות שהרגע קמות ועד חברות סטארט-אפ שהן קצת יותר מבוססות וחברות הייטק גדולות. כזה ממש שקלתי פחות או יותר לאן אני רוצה ללכת. בסוף החלטתי ללכת על סטארט-אפ כזה מכל מיני מסיבות. זה היה נראה לי הדבר הכי מבטיח והכי מרגש והכי מלמד שנראה לי אני יכול לעשות.
רחלי: ומה… עובד ראשון! מה הרגשת ברגע הראשון שאתה מגיע ואתה בעצם…אתה?
רון גרונר: האמת שזה היה באמת מטורף ואני חושב שגם אחד מהדברים ש... בגללם הלכתי להיות באמת עובד נאמבר 1, כאילו מספר אחד, שאין עוד כאילו אף אחד עוד עובד מלבדי. זה באמת היה הרצון הזה של להגיע למשהו שהוא הכי ראשוני שאפשר. אז כאילו באמת הגענו, אני זוכר שההתחלה שלנו הייתה מאוד כזה כמו בסטארט-אפים בסרטים, כלומר עבדנו, עוד לא היה לנו משרדים, זה היה, הם בדיוק, אסף וטל בדיוק גיסו את הכסף הראשוני לGranulate. עבדנו ממש בתוך המשרדים של המשקיעים שלנו כזה חדר הכי לא אגיד עלוב, אבל כזה חדר הכי קטן וכזה שאת יכולה לדמיין, ובלי חלונות ובלי איזשהו דבר, כזה ממש מוד סטארט-אפ של התחיל מכלום.
רחלי: כאילו לא השתחררתם מעולם.
רון גרונר: כאילו לא השתחררנו, באמת. ומשם זה נבנה, כלומר, זה תמיד בסטארט-אפ לא קורה לאט לאט, זה תמיד קורה מהר מהר, אז כזה באמת והלך לנו גם יחסית טוב, אז גדלנו מאוד מהר, וכזה לאט לאט עברנו בין משרדים גדולים וגדלים בגודל שלהם. אבל אני זוכר מאוד את התקופה הזאת, זה היה תקופה מאוד מאוד כיפית, כזה היינו... בהתחלה זה היינו שלושתנו, אחרי זה זה היינו ארבעה, חמישה אנשים, בחדר אחד קטן, וצריכים להבין מה לעשות. כלומר זה לא ברור, לא אומרים מה לעשות, את נגד העולם פחות או יותר, וצריך להבין כזה מה...
רחלי: מה היה כיף במיוחד?
רון גרונר: אני מחלק את זה לשתיים, כזה באמת גם מבחינה טכנולוגית, כזה Granulate, ממש על רגל אחת מה שהיא עשתה, בגדול פיתחנו טכנולוגיה מאוד ייחודית שעוזרת לחברות לחסוך עלויות בשירות הענן שלהם, בעצם שיפרנו להם ביצועים וחסכנו להם כסף. אז גם מצד אחד היה באמת חוויה מאוד מאוד מעניינת טכנולוגית של לבנות את הטכנולוגיה הזאת, אתגרים מטורפים של להבין איך אנחנו גורמים לדבר הזה לעבוד, כי באמת זה היה מאוד מאוד קשה טכנולוגית. וגם הדבר השני זה היה באמת העבודה של להבין איך אנחנו מוכרים את זה. הדבר שאני הכי אוהב זה באמת הייתה א'- העבודת צוות והעניין הטכנולוגי, והדבר השני זה באמת להבין כזה איך הופכים את זה לביזנס, כלומר להבין איך באמת מדברים עם הלקוחות, מקבלים מהם את הפידבקים, ולאט לאט הופכים את זה למשהו שאפשר למכור אותו באמת. זה כאילו היה הכי מרגש מבחינתי, כי זה גם, אני מאוד הייתי טוב בטכנולוגיה באותה תקופה, וזה גם מאוד מאוד פיתח אותי באזורים שהם של המעבר, של הביזנס מה שנקרא.
רחלי: אתה הרגשת שהיית חלק שותף בהחלטות האלה?
רון גרונר: חד משמעית. אני חושב שאסף וטל, כאילו אחד הדברים שהם עשו מאוד מאוד טוב, זה היה באמת כזה לשקף את הכל ולתת את התחושה כלומר לא רק את התחושה כאילו באמת להיות חלק מהתהליך הזה גם בקבלת החלטות, גם בלהבין מה עובד ומה לא עובד. הם הביאו את הפידבקים שלהם ואנחנו הבאנו את מה האפשרי וממש ניהלנו את הדיונים האלה ביחד של להבין מה שלב הבא, לאן הולכים הלאה.
רחלי: ומה הייתה הנקודה שבה הרגשת שיש פה מסטארט-אפ בחדרון קטן, לבין זה שעכשיו אתם סטארט-אפ שהולך להצליח?
רון גרונר: שאלה טובה, כי אני חושב שאין איזשהו רגע אחד שהוא, או לפחות תוך כדי אין רגע אחד שאת יכולה להגיד עכשיו הדברים יסתדרו. בדיעבד כן היה איזשהו ממש פיווט שעשינו, כזה במוצר שלנו שהחלטנו ללכת מ... דבר אחד שלא עבד, בעצם השתמשנו בטכנולוגיה שלנו, עטפנו אותה בצורה אחרת, ואז הבנו שזה כן מתחיל לצבור איזושהי תאוצה. ומצד שני זה גם הביא את הסט אתגרים השני של פתאום עד עכשיו לא ידעת מה לעשות וניסית להבין מה לעשות, עכשיו את פחות או יותר יודעת מה לעשות ואת צריכה להגדיל את זה וto scale it. הכי מהר שאת יכולה קצת יותר מהר ממה שאת יכולה כנראה- זה האידיאל. אחד הדברים שגם כאילו זכיתי לקחת חלק בהם זה בעצם לבנות את הארגון הR&D, כזה אני גדלתי להיות ה-VP R&D בתוך החברה הזאת, אחרי שהתחלתי בתפקיד של Senior Software Engineer, מפתח בעצם, הדבר שאני הכי גאה בו זה הצוות שהצלחנו להקים, ובאמת צוות מטורף, אחרת בלי הצוות הזה לא היינו יכולים להצליח. כאילו זה, אם צוות טוב, מאוד קשה להיכשל.
רחלי: ואיך זה היה השינוי הזה, מלהיות עובד ראשון בסטארט-אפ, ללהיות ה-VP, לנהל עכשיו…
רון גרונר: כאילו זה דברים שקורים בהדרגה, את יודעת, כאילו שאני הייתי לבד אז הייתי מפתח, בסוף שהיה צוות אז הייתי ראש צוות, כשהייתה קבוצה אז הייתי ראש קבוצה, וכשזה מתחיל לגדול אז כבר התחלנו לקרוא לזה באופן רשמי VP R&D, סופר מרגש, זה תפקיד שלא עשיתי אותו בעבר, כאילו אני חושב שזה גם אחד היתרונות הגדולים של סטארט-אפ, שבאמת אם אתה עובד קשה ואתה מוכיח את עצמך אתה יכול לגדול מהר מאוד, כי זה הפיזיקה של הסטארט-אפ, כאילו חייב לגדול, נוצרים כל הזמן תפקידים, יש עוד ועוד עבודה, ובעצם... אתה יכול לגדול לזה, אז זה מאוד משמעותי.
רחלי: אז אתה אומר שהחוויה שלך הייתה נראית שונה, אם היית עכשיו נכנס לקורפוריט, ושיש שם כבר תרבות ארגונית?
רון גרונר: חד משמעית, כי אני חושב שבאמת אחד הדברים המרגשים בסטארט-אפ, זה שאתה יכול לבנות את הדברים האלה מאפס. כמובן זה לא רק אני, שוב, זה כל הצוות, וזה ספציפית אסף עזרא וטל סייג, שהם הפאונדרים, זה מאוד מוכוון משם. אבל אני חושב גם שזה אחת מהסיבות שהלכתי בסוף איתם כאילו להיות עובד ראשון שלהם. כבר הבדיקה הזאת של איך אנחנו רוצים שהתרבות הזאת ייראה, ואם אני מתאים לזה, ואם אנחנו נוכל ליצור אותה ביחד, זה כאילו הדברים שהם בסוף הופכים את זה לחברה גדולה. כאילו היו חד משמעית רגעים שכזה, לא הייתי בטוח שזה הולך להצליח, או הולך להצליח כמו שזה בסוף הצליח, אבל אני חושב שגם ברגעים האלה, כאילו זה באמת אולי הרגשתי, ואני מקווה שגם הצוות הרגיש הכי משמעותי, שבעצם התחלנו להתכנס ולדבר על זה באמת היה תרבות יחסית פתוחה של התייעצות ולהבין כאילו איך אנחנו איך אנחנו גורמים לזה לעבוד מה לא עובד ואיך אנחנו.
רחלי: זה מה שגרם לך בסוף כן להאמין.
רון גרונר: אני חושב שתמיד הייתה לי אמונה גם שהצטרפתי האמנתי בצוות, כאילו האמנתי באסף ובטל, האמנתי ביכולות שלי והבאנו אנשים טובים ושוב האמנתי בהם גם וביחד ידעתי שאנחנו פותרים בעיה שהיא כואבת ללקוחות זה היה לי מאוד ברור כבר מההתחלה. בסוף זה גם הכי קל, כי באמת חסכנו כסף ללקוחות, אז אם אנחנו מסוגלים לדלבר, אז ברור שאנשים ירצו את זה. ועכשיו השאלה הייתה איך אנחנו פותרים את המסביב. היו המון המון אתגרים, טכנולוגים, GTMים, ולאט לאט כזה הצלחנו לפתור את כולם. בסוף זה כן עבד.
רחלי: תספרי על הרגע של האקזיט.
רון גרונר: אז זה גם שאלה טובה כי מבחינתי לפחות זה לא הרגע אחד. הייתי יחסית בתוך התהליך אלה דברים שלוקחים הרבה זמן, כאילו, החל מהרעיון הראשוני ועד כזה שבאמת הדברים הם מבשילים ו... כאילו,
רחלי: אתה ידעת שזה עומד לקרות... אתה ממש ידעת את החתימה של...
רון גרונר: כן, ושוב, זה כאילו, את יודעת, זה מתחיל בpartnership בדרך כלל, עם חברות גדולות. אותנו אינטל רחשה, אז כאילו, היינו פרטנר שיפ איתה, אני חושב ששנה וחצי, שנתיים לפני שבעצם קרתה הרכישה. והדברים צוברים תאוצה לאט לאט וכן יש איזשהו רגע שאומרים אוקיי זה על השולחן, זה יכול לקרות. אני חושב שגם אז היה עוד תהליך של חצי שנה או לפחות רבעון כזה שעד שבאמת הדברים קרו וזה נחתם. אז כזה לא היה משהו שכזה התכנסתי והודיעו לי שזה קורה וזה קרה, אבל כן אני זוכר את הרגע שאסף וטל הודיעו את זה לכלל החברה וכאילו כמה מרגש זה היה. וברגע אחד זה כן נחשף ואז זה מתפרסם ואז מקבלים כזה את ההודעות מכולם של מזל טוב, ברכות וכאלה. וכזה כן נחמד רקוגנישן כזה שמקבלים מבחוץ. כן באותו יום כאילו ברור שזה מאוד מרגש ואנשים מאוד התלהבו ושמחו ובסוף זה חד משמעית אירוע משמח. כאילו גם אם Granulate הייתה לא מצליחה או גם אם הייתי הולך לסטארט-אפ שלא הצליח כמו שהוא הצליח, כל עוד אני חושב שהתפתחתי ולמדתי ועבדתי עם אנשים טובים כמו שעבדתי, אני חושב שהייתי מרוצה מזה.
רחלי: כן אבל בכל זאת יש פה זה… שהחברה בסוף כן הצליחה. ואני לא חושבת שיש הרבה בתעשייה שלא מכירים את Granulate. יש בזה משהו קוסם.
רון גרונר: יש בזה משהו קוסם ואני חושב שזה חלק מהקסם הזה שגם מושך הרבה אנשים בסוף לחברות סטארט-אפ והסיפורים האלה של ההצלחה הזאת, ועדיין כאילו נראה לי הטיפים שאני אומר זה הדרך כאילו היא יותר חשובה, כלומר מהסוף, כלומר זה בסוף, תוודאו שאתם נמצאים במקום שאתם מסוגלים ללמוד בו, להתפתח בו, שאתם עובדים עם אנשים שאתם יכולים ללמוד מהם, וגם כאילו בסוף משם מגיעה הצלחה, כלומר זה לא להיפך, אז זה ככה אני מסתכל על זה.
רחלי: עכשיו אתה נמצא, אתה עדיין עובד..
רון גרונר: האמת שלא, Granulate באוקטובר 2024, אינטל בגלל קיצוצים עולמיים החליטה שהיא סוגרת את Granulate, Granulate נסגרה במאי של השנה הזאת, 2025.
רחלי: עכשיו?
רון גרונר: כן ומאז אני מחפש את הדבר הבא.
רחלי: מחפש את הדבר הבא? כן. שמה, מה, מה, איזה כיוונים?
רון גרונר: אז כאילו, האמת שיש כמה אופציות כזה, יחסית מרגשות, נראה לי אבל קצת מוקדם מדי כזה אני בוחן כרגע את האופציית.
רחלי: שאתה מחפש יותר בכיוון של להקים משהו, להיות חלק מGen1 או בכלל ללכת לקורפורט ו...
רון גרונר: שאלה טובה, אני חושב שמאוד מאוד אהבתי את העולמות של הסטארט-אפים ואני חושב שזה יהיה באזורים האלה.
רחלי: יש פה בסיפור שלך איזשהו מקום להערצה. בסוף, זה לא כל אחד בא, מגיע, משתחרר מהצבא, היי הנה זה, בוא נלך לפה ו... בום, נהיה העובד הראשון של אחת החברות הכי מצליחות בהייטק הישראלי. אז מה הטיפים שלך? ספר לנו את הסוד.
רון גרונר: בסוף זה הצוות. בסוף זה מי הפאונדרים ומי הצוות שקיים, כאילו גם אם אתם לא עובדים ראשונים ויש עוד כמה אנשים שם, מי הצוות או מי האנשים שעתידים להגיע בעתיד, כאילו זה בסוף אני חושב שזה האלמנט הכי חשוב. ואני חושב שמה שאתם רוצים לראות שם זה א' אנשים שאתם סומכים עליהם שיש לכם איזשהו קשר איתם ב' אנשים שהם עם יכולת Execution מוכחת, לאו דווקא בסטארט-אפ אחר, אבל אנשים שאידיאלית הקימו דברים מאפס בעבר ויודעים לעשות את האפס לאחד הזה, שזה אולי החלק הכי קשה בסטארט-אפ. מעבר לזה זה באמת הסיפור של "מה עולם בעיה", כלומר באמת לבחור עולם בעיה שאתם מתחברים אליו, בסוף הסטארט-אפים עוברים הרבה פיווטים בפתרונות שלהם, אבל עולם הבעיה בדרך כלל נשאר יחסית דומה. אז כלומר תוודאו שאתם מתחברים לשם ומאמינים גם בצוות שהוא מסוגל לפתור ולעבוד בעולם בעיה הזו. נראה לי הטיפ השלישי זה כמובן לעשות את השיח מול הפאונדרים או מול העובדים כרגע בחברה, ולעזור להבין מה האסטרטגיה, להבין שיש אסטרטגיה. פה אני מדבר יותר בעולמות לאו דווקא הטכניים, שבדרך כלל זה העולמות הקלים, אני מדבר יותר על העולמות ה-go to marketing, של להבין איך מוכרים את זה, איך ניגשים לשוק. אני חושב אגב שאם אנחנו כזה מחברים את המעגל וחוזרים למה הגעתי לעולמות האלה של הgo to marketing, או אם התעניינתי בהם וגם למה הצלחתי כעובד ראשון אז באמת אולי גם הטיפ המרכזי האחרון שאני יכול להציע זה כשהגעתי באמת אחד הדברים שרציתי זה ללמוד. כאילו רציתי לראות את כל הדברים האלה ידעתי שאני טוב בעולמות של הטכנולוגיה היה לי עוד הרבה מה ללמוד שם אבל ידעתי שבאזור הזה אני יחסית מכוסה ורציתי ללמוד גם את כל שאר הדברים. אני זוכר עוד לפני שהחלטתי להצטרף, ניהלתי הרבה שיחות עם אסף ועם טל, על זה שזה מה שאני רוצה בעצם... להשיג כלומר זה מה שאני רוצה לראות לשם אני רוצה להתפתח ואני חושב שהם היו מאוד מאוד פתוחים לרעיון הזה של לאפשר וללמוד אני חושב שהם גם הבינו שזה.
רחלי: כלומר לתת לך…
רון גרונר: כן. ואני חושב שגם לאחרים את המקום הזה של לחשוף אותנו לשאר העולמות שהם לאו דווקא טכנולוגיים של לסגור את המשימה הזאת. אני חושב שגם לא בכל סטארט-אפ זה מתאפשר באותה רמה כמו שזה מתאפשר Granulate זה מאוד מאוד תלוי בפאונדרים, אני חושב גם שזה מאוד מאוד תלוי בתיאום ציפיות שאתה עושה. כאילו אני רוצה להדגיש כאילו בסוף אני בתור... מפתח שיצטרף לGranulate, ואני בכוונה הייתי בטייטל של מפתח, הדבר העיקרי שהיה עליי לעשות זה לדלבר. כאילו בסוף המטרה זה לנצח, ואם אני לא עושה את זה, אין אף אחד אחר שיעשה את זה. אז כאילו, זה הדבר הראשון. אבל מסביב, בסוף האחריות הייתה עליי, ואני חושב, ואני ממליץ שגם אחרים יקחו את זה באותה צורה, זה להגיע לאזורים האחרים.
רחלי: אתה מרגיש שזה תרם לך?
רון גרונר: אני חושב שזה תרם המון.
רחלי: רון, תודה רבה לך. היה לי כיף מאוד. תודה שבאת ונתראה באקזיט.



