הלל: אני כן חשבתי יחסית על הרבה כסף, ב-Dell, אבל זה הרגיש לי שזה יהיה כיף יותר. אני לא הגעתי ל-Vast בשביל הכסף — הגעתי בגלל שחשבתי שזה יהיה לי כיף יותר, שאני אעבוד עם אנשים טובים יותר, עם טכנולוגיה מתקדמת יותר.

‍
רחלי: כשהצטרפת, כמה אנשים כבר היו?

‍
הלל: אז אני לא זוכר, אבל בערך שלושים.

‍
רחלי: ומה הדבר הראשון שאתה זוכר כשנכנסת?

‍
הלל: זו הייתה כאילו יותר "חיה", אני אתאר את זה ככה.

‍
רחלי: אוקיי.

‍
הלל: לא יודע, אנשים מדברים על דברים מעניינים בצהריים, יש איזה דינמיקה כזו של לעשות דברים ולקדם דברים, ולא סתם "יש את המשימה הזאת ואני עושה אותה". המון לחץ כזה, של ללמוד הכל מאפס, אבל באמת זה איזשהו פרק זמן של כזה ללמוד מהר. אין איזה משימה — קח קסדה, קח אפוד, ותעבוד.

‍
רחלי: והיו רגעים בהתחלה שאתה הרגשת שיש מצב שזה לא עובד, או שיש מצב שאתם הולכים בדרך לא נכונה?

‍
הלל: אז זו שאלה קצת שלא קל לענות עליה, כי אפשר לדעת בעצם רק בדיעבד אם זה טעות או לא.

‍
רחלי: אבל הייתה לך איזושהי נקודה שבה אמרת "אוקיי, זה מתחיל לעבוד"?

‍
הלל: בעיקר מכירות.

‍
רחלי: אוקיי.

‍
הלל: בעיקר. היו לפני זה גיוסים מאוד מרשימים, אבל זה פחות... אני פחות קונה את זה.

‍
הלל: אני קונה יותר את המכירות, כי בגיוסים אפשר לספר כל מיני סיפורים, ולפעמים זה נכון ולפעמים לא. כשמוכרים — זה עובד.

‍
רחלי: ואתה מרגיש שחלק מהמכירות קשורות לביצועים שלך?

‍
הלל: חד משמעית כן. גם, חד משמעית אפשר להרגיש את זה. שיש איזה באג אצל לקוח או משהו — אז יודעים מי זה. יש משהו שמישהו עשה שזה טוב או לא טוב, יש שם על זה. זה לא "הקבוצת משהו" — זה רחלי, הלל עשו את הפיצ'ר, עשו את הבאג.
רחלי: אתה מרגיש שיש לך ownership שם בחברה, והתקדמות לפחות בהתחלה היא קשורה אליך.

‍
הלל: כן.

‍
הלל: זה שייכות קצת לקבוצה שאפשר גם להתחבר אליה. עובדים באמת ביחד, וכשמצליחים זה כשבאמת מצליחים. כשעבדתי בגוגל ועשינו launch — אין איזשהו קשר לדבר הזה. בסדר, אז עשו איזה launch למשהו. אולי זה עשה משהו, אולי לא, אבל אין חיבור לזה.

‍
רחלי: בגוגל עבדת לפני או אחרי Vast?

‍
הלל: אחרי Vast, אחרי Vast, כן.

‍
רחלי: השאלה למה הלכת דווקא לשם?

‍
הלל: אז אה... הייתי הרבה מאוד זמן ב-Vast. עבדתי תחת ה-CTO, עשינו כל מיני POC's ללקוחות, פיצ'רים ניסיוניים כאלה, ואז הוא בעצם עבר לארצות הברית — המשיך לעבוד ב-Vast אבל משם. ואני לא אוהב זומים ומרחוק וזה, אז גם זה היה נקודה. וגם סקנדרי — זה גם משפיע על החלטות. אני מאוד מאמין ב-Vast, אבל זה נתן לי רגע לחשוב: עבדתי פה שש-שבע שנים, ואני רוצה לעשות עוד דברים, אז קיבלתי...

‍
רחלי: תזכיר לי, Vast הם הנפיקו או נמכרו?

‍
הלל: הם לא זה ולא זה.

‍
הלל: אבל הם לא הנפיקו. אני מאוד מקווה שכן. זה נראה שזה כן הולך לכיוון. אני הרגשתי גם שאין לי כבר הרבה השפעה כמו פעם, ושהחברה קצת... זה גם טבעי — זו חברה של אלף עובדים.

‍
הלל: רציתי משהו חדש לנסות, ולא עבדתי אף פעם באמת בקורפורייט, אז ניסיתי גוגל וזה... לא עבד טוב.

‍
הלל: הציגו שם תקן מאוד מגניב וזה ו...

‍
רחלי: כן, גם אני עבדתי ב-AWS איזה שנתיים והבנתי שזה...

‍הלל: ואחרי זה עברת ל-WIZ, בעצם נמשכתי חזרה ל-eon, ואני נורא נורא שמחה שעשיתי את ההחלטה הנכונה.

‍
הלל: למה?

‍
רחלי: כי להיות חלק מה-Gen1 של eon זו חוויה של פעם בחיים. זה כמו שאמרת — הריגוש הזה של להיות אחראי על פיצ'ר או על נקודה מסוימת, ולהיות חתום על זה. זה השם שלך, אתה אחראי. בעצם אתה אומר: המכירה הזאת נעשתה בגלל הפיצ'ר שאני עשיתי. זה בלתי נתפס, זה היסטרי. אני מקווה שגם אתה מאוד שמח להיות חלק מ-eon.

‍
הלל: כן. כן. אני ממש שמח. אני זוכר ביום הראשון שעזבתי את גוגל והגעתי ל-eon — אני זוכר את האווירה של כמה אנשים מתלהבים במשרד ממה שהם עושים. זה אווירה של התלהבות ועשייה, לעומת... לפחות מהחוויה שלי — זה באמת משהו מיוחד של ההתחלה.

‍
רחלי: מהמם. אז לא נמכרתם ולא הנפקתם, אבל כן היה סקנדרי. אתה מרגיש שזו הייתה נקודת מפנה בחיים שלך מבחינת זה שעכשיו השתנו לי החיים?

‍
הלל: כן ולא. הרבה מאוד כסף, אבל אני גם מאוד מאמין ב-Vast שכן בסוף הם ינפיקו. אז אני כן מכרתי חלק, אבל...

‍
רחלי: אתה אומר הצלחה עוד בדרך.

‍
הלל: כן. יש חברים שהם לא עשו סקנדרי, כי הם מאמינים. מאמינים שהם ינפיקו באיזשהו מספר מטורף בעתיד.

‍
רחלי: והם עדיין שם?

‍
הלל: חלק כן, חלק לא, אבל בעיקר כן.

‍
רחלי: היית Gen1 לא פעם אחת — פעמיים.

‍
רחלי: מה הטיפ שלך לאיך להפוך להיות Gen1 איפשהו?

‍
הלל: דבר ראשון, לרצות לעבוד בסטארט-אפ. זה משהו שלא כולם רוצים, אבל מי שכן חווה את זה ומכיר את זה — זה משהו שמאוד... לא יודע.

‍
רחלי: העבודה הראשונה שלך הייתה סטארט-אפ?

‍
הלל: כן, אבל זה סיפור אחר. אני גם עבדתי ב-Weka איזה חצי שנה. בסוף הגעתי שם לתפקיד שלא כזה התאים לי, אז עברתי הלאה.

‍
רחלי: שזה גם חלק מהסיכונים של להיות חלק מסטארט-אפ — שאתה לא תמיד...

‍
הלל: לגמרי.

‍
הלל: לא חושב שאז הייתה לי העדפה, לא הכרתי מה זה לא סטארט-אפ.

‍
הלל: גם ב-Dell — זה היה תחת המטריה של Dell, אבל הביזנס היה מאוד עצמאי. גם כשאני הייתי, זה היה בערך 300 עובדים, שזה לגמרי חוץ מה-Sales, לגמרי כמו חברה עצמאית. זה לא אווירה של סטארט-אפ, אבל יש וייב אחר ממה שהיה בגוגל, נגיד, שזה המגה-קונגלומרט כזה, כבד.

‍
רחלי: אני מניחה שיהיו לך הרבה אופציות לבחור מהן. איך ידעת לבחור את המקום הנכון מכל האופציות שיש לך?

‍
הלל: אין איזה משהו קסם. כן אפשר לראות כל מיני דברים — למשל, שגייסו הרבה כסף בתנאים טובים בזמן קצר, שאנשים שעובדים שם הם חזקים טכנית ויודעים לבוא ולבצע, ולהביא את זה למוצר אמיתי שעובד. וגם אם הפאונדרים כבר מכרו חברה בעבר — זה עוזר. אבל זה בעיקר שילוב של כל הדברים האלה, ולהבין שזה משהו שיש לו סיכוי מאוד גדול להצליח בענק. אני בעיקר הולך לפי אם יש לי חברים שהם שם, והם מספרים לי איך זה הולך שם, איך זה מתנהל, מה הכיוון קדימה, מה יש היום — ביחד עם לראות שאפשר לעשות את זה בעצם עם האנשים האלה, עם הפאונדרים האלה, ולהאמין גם בפאונדרים. זה גם משהו מרשים.

‍
רחלי: הלל, תודה רבה לך שהקדשת מזמנך. היה לי נעים.

‍
הלל: תודה לך, גם לי.
רחלי: ואני מאוד מאוד מקווה שנוצרים מכאן הרבה Gen1-ים חדשים בזכותך. תודה.

‍
הלל: יאללה, תודה.