רחלי: הבחירה איפה לעבוד יכולה לשנות את החיים שלכם. שיחות עם האנשים שהיו Gen1, חלק ממאה העובדים הראשונים של סטארט-אפים ישראלים שהצליחו. הפרקים מובאים לכם ביוזמת Eon.

רעות: היי, אני רעות, ג'ן וואן של חברת Adallom, שהונפקה בשנת 2015.

רחלי: רעות, תספרי לי קצת על עצמך ועל החלומות שלך.

רעות: אז נתחיל מזה שלא ידעתי בהתחלה מה אני רוצה. רציתי בכלל כאילו להיות רופאה.

רחלי: וואלה.

רעות: כן, הייתי ב-8200 שש שנים, ממש נהניתי מזה, כאילו, בגלל זה נשארתי שש שנים, ואז כשהשתחררתי אמרתי, טוב, אני צריכה איזה משרת סטודנט, לכל המיליון שנים של רפואה, והכרתי את אסף גם דרך חבר מהיחידה, ואז הוא אמר לי, יאללה, אז בואי תעבדי אצלי. אני כזה, מגניב, אני אבוא.

רחלי: אסף רפפורט.

רעות: כן, אסף רפרפורט. והתחלתי כזה בקיץ, השתחררתי במאי נראה לי, ואז ביוני התחלתי אצלו. בשביל לעשות בקיץ ואחרי זה כאילו להיות במשרת סטודנט.

רחלי: בתור מה?

רעות: בתור, אז זהו, שאלה טובה, כי בסטארט-אפ זה כאילו התפקיד די נבנה סביב.

רחלי: אוקיי.

רעות: אז זה קצת משתנה, גם היינו ממש ממש קטנים אז, וזה כאילו הטייטל, אני חושבת שהגדרנו את זה בהתחלה כמו פרודקט, אבל בפועל, בגלל שלא היה אנשים והיה צריך לייצר תפקידים. אז הייתי גם Costumer Success, ואז בשלב כל שיעור הקמתי את Support, ואז העברנו את Support למישהו אחר, ואז הגיעו גם עוד Costumer Successים, אז כאילו זה גם עבר, ואז עברתי יותר לפרודקט. זה כזה נבנה.

רחלי: את תכננת לעבוד ואז להתחיל לימודים?

רעות: כן, חשבתי שאני אעשה את זה כמשרת סטודנט.

רחלי: וזה קרה?

רעות: לא, כל כך נהניתי. אמרתי, שנייה, למה אני נכנסת למסלול המאוד ארוך ומפרך הזה, אם אני מאוד נהנית פה?

רחלי: נכון.

רעות: אני אישאר פה. ואני אחליט אחרי זה אם בא לי לעשות רפואה או לא. אובייסלי זה לא קרה. ופשוט נשארתי ונהניתי בטירוף, והחברה צמחה. ואני חושבת שמה שמיוחד בadallom, זה אנשים מדהימים. ממש, כולם אחד אחד היו מהממים ונפלאים וכיף לעבוד איתם ומקצוענים. וגם כל החברה התגבשה כזה של חבר מביא חבר. אז זה לא היה אנשים זרים, תמיד זה היה כזה מין בזרימה כזה, ואז יום אחד נמכרנו. אז פשוט משם זה המשיך הלאה למייקרוסופט וקדימה, אבל ברגע שהבנתי אחרי אותו קיץ שאני לא רוצה רפואה, אז די זרמתי עם זה פשוט, ונגיד לא למדתי לפני, זה פשוט הקריירה נבנתה משם.

רחלי: אז בואי נחזור רגע לרגע של המכירה.

רעות: כן.

רחלי: את זוכרת? את היום שהודיעו לכם?

רעות: כן, האמת שזה היה פסיכי. כי גם בדרך כלל רוב העובדים בחברה לא מודעים לזה שקורים דברים מאחורי הקלעים.

רחלי: נכון.

רעות: זאת אומרת אתה רואה פגישות אבל תמיד יש פגישות של אנשים ואתה לא יודע אם הם לקוחות הם שותפים, הם משקיעים, כאילו אתה לא יודע ואז היה כאילו היה ביג דיל, נמכרנו.

רחלי: את התחלת לעבוד שם יחסית בהתחלה.

רעות: כן, כן. הייתי כאילו על הכרטיס הייתי עובד 34 אבל לא נראה לי שהיו 30 אנשים כאילו יש אנשים שמגיעים ועוזבים כזה.

רחלי: כן כן כן.

רעות: אז אני לא זוכרת כמה היינו. נגיד סביב ה-30 נושק ל-30 משהו כזה.

רחלי: את היית חוזרת להיות Gen1 שוב?

רעות: שאלה טובה כי אני היום במקום אחר בחיים לגמרי. שזה זה הביג דיל זה הביג דיל פה יש את ה... מעבר גדול.  אז הייתי בAdallom באמת, עד המכירה, אחרי זה במייקרוסופט, ובמייקרוסופט גם עברתי כמה תפקידים, מאוד נהניתי, חברה מדהימה. אז גם בשלב הזה יצאתי ללימודים קצת, אז הייתי בתפקיד סטודנט, למדתי בבינתחומי, מדעי המחשב ויזמות, וגם האמת נכנסתי להיריון כשהייתי בלימודים, אז אמרתי תודה רבה, כל זה ביחד, לא מתאים, ואז נכנסתי להריון, ילדתי ואז איך שהוא תמיד יש בלידות יש פיווט בקריירה. כי פתאום אתה קצת יוצא מתוך היום יום של העבודה, ואתה מתחיל קצת לחשב מסלול חדש, לאן אני רוצה לחזור.

רעות: ובמייקרוסופט זאת חברה מדהימה, אבל מה זה גדולה, ספינה עצומה. בסוף אתה מקבל כאילו חתיכה קטנה כזה אשקובית, שאתה לא אשקובית ברמת זה, המשרדים הימים, אבל משהו מאוד ספציפי שאתה עושה. ועד שאתה מתקדם לרמה של אחריות יותר משמעותית, זה לוקח מלא זמן. ורציתי כבר את האחריות הזאת, די, כבר הייתי כמה שנים בתפקיד. רציתי משהו יותר משמעותי. אז עזבתי במייקרוסופט עברתי לfiver וההבדל הוא שבFiver מנהל מוצר מקבל צוות פיתוח משלו ועושה הכל מההתחלה ועד הסוף מהתכנון של הרוב דרך כל החציון דרך המדדים בסוף כאילו זה ממש שלך וממש חיפשתי את זה.אז הייתי שם עפתי על זה גם הייתי בחופשת לילה של שנה ובסוף כבר אמרתי וואי וואי חסר לי לעבוד הגעתי ואני כזה "תנו לי עבודה" אז עפתי על זה ואז מאוד מאוד נהניתי ואז שוב נכנסתי להריון.כן. ואז אחרי החופשת לידה השלישית, או תוך כדי, אמרתי, אוקיי, שלושה ילדים זה כבר לא אחד וזה לא שניים, זו אופרציה אחרת. ובמקביל, בחיים שלי, אני מתרגלת יוגה מ-2013 כזה, ובסטודי של היוגה שלי, הציעו קורס מורים. ואמרו, זה לכל מי שרוצה להעמיק ולהיות מורה. ואני כזה, טוב, אני לא רוצה להיות מורה, אולי... אי שם כשאני יימאס לי מההייטק אני ארצה להיות מורה אבל כרגע אני ממש רוצה להעמיק. וזה קורס של שנתיים. כל השנה הראשונה עשיתי כשהייתי בהיריון עם הילד השני, ואת השנה השנייה עשיתי בחופשת לידה עם הילדה השלישית.ואז אמרתי, שנייה, הייתי בשיחות עם המנהלים שלי שם, לאן אני חוזרת ומה אני חוזרת וזה, והייתי בהתלבטיות עם עצמי, אם אני רוצה לחזור למשהו כזה אינטנסיבי, כי הם הציעו לי באמת תפקיד מדהים, כאילו מה שהייתי רוצה אם לא היה לי את הילדים בבית, כאילו, הרבה אחריות, תפקיד בליבה, להקים משהו חדש, צוות גדול שמפתחים, משהו רציני. אבל אז חשבתי על זה מהצד השני, כזה, שנייה, זה יותר מדי כרגע, אני לא בטוחה שאני רוצה. אז אמרתי, שנייה, יש לי גם את היוגה שאני ממש ממש אוהבת וסופר מתחברת, אולי אני אנסה את זה עכשיו. וזה היה באמת ברמה של כאילו אני אתן לזה את הצ'אנס יעבוד יעבוד לא יעבוד גם סבבה כאילו אני אקח לי את הזמן. והתחלתי להיות מורה ליוגה, אבל מה שממש ממש לא אהבתי זה את כל השיווק והמכירות והעבודה עם הלקוחות. די, כאילו, לא נהניתי מזה בכלל. ואמרתי, לא באתי ללמד יוגה בשביל לעשות את כל השטויות האלה מסביב.

רחלי: כן.

רעות: אז אמרתי תודה, עשיתי שנה, נהניתי, אבל הבנתי שזה לא מה שאני מחפשת. ואז נכנסתי לחופשת לידה רביעית. הכל הולך כזה לפי הילדים,

רחלי: או הפוך, אני חושבת שזה, שכל פעם שאת מחליטה שמשהו הולך או שמשהו לא הולך, את כזה, יאללה עוד אחד.

רעות: בדיוק. אז עכשיו כבר אין לי את הפריבילגיה הזאת. זהו, ילד רביעי סיימתי. אני צריכה להחליט מה אני עושה. ועכשיו באמת אני עם ילד בין חודש וחצי. מתוק שאין דברים כאלה, ואחרם הגדולים שלו מתים עליו. ואני מתה על זה שאני בבית עם הילדים ואני אומרת אם אני עכשיו אלך לעבוד אני אאבד את זה בגלל זה אני ממש בדילמה של מה אני עושה עכשיו כי אני די מתגעגעת לניהול מוצר, לא סתם עשיתי את התפקיד הזה כל כך הרבה שנים, אני באמת אוהבת אותו, אם זה היצירתיות שלו והטכנולוגיה שבו שאתה כל הזמן מתחדש, העבודה עם אנשים, גם בסוף, ניהול מוצר הוא כזה איפשהו באמצע ואתה עובד עם כולם, ואני מתה על זה, אבל אני באמת לא בטוחה איך עושים את זה, בצורה שהיא גם מאפשרת. אז או שאני צריך למצוא חברה שבמקום שצריכה איזה מישהו שכאילו ימלא פונקציה שהוא לא עכשיו מרים את כל הדבר הזה או מרים והם לאט יותר, או בחברה הגדולה שיש עוד אנשים שעובדים בצוות.

רחלי: אז אני רוצה לקחת אותך, לנושא שלנו של ה-Gen 1. מה את חושבת שצריך להיות בבן אדם כדי להיות Gen 1?

רעות: קודם כל צריך רעב. רעב בשביל לעשות תפקיד משמעותי. אם אתה בא בשביל להתחיל לעבוד ולסיים לעבוד, זה פשוט לא יקרה. כי אתה לא תהנה, אתה לא תתאים לדרישות ולציפיות ממך. אתה תראה גם שאתה לא מתאים בתוך הצוות, כי שאר האנשים הם כן, באו בשביל לתת מעצמם, אז הרעב הזה מאוד מאוד חשוב, וגם הרצון ללמוד כל הזמן, אתה לא יכול לבוא של "אני יודע, תנו לי לעשות מה שאני יודע", זה גם, זה לא הוכיח את עצמו, גם העולם משתנה כל הזמן, התפקידים בתוך הסטארט-אפ משתנים, הצרכים בתוך הסטארט-אפ משתנים בהתחלה, כסטארט-אפ אתה עובד לפעמים עם סטארט-אפים אחרים, אתה גדל ואז אתה עובד עם אנטרפייז, אנטרפייז זה לא סטארט-אפ אז זה משנה בכלל איך שבכלל עובדים בתוך החברה, אז להיות אג'ילי, כאילו, אג'יל זה לא סתם, זה מילה שהיא באמת חשובה והיא משמעותית מאוד.

רחלי: יש לך טיפים לאיך למצוא את המקום הזה? בסוף התגלגלת לחברה שאסף רפופורט ניהל והיית בין הראשונים.

רעות: מקווה שזה לא יבאס הרבה אנשים, אבל צריך להכיר, כי הרבה פעמים זה מההיכרות הראשונית הזאת, הבסיסית, שככה מגיעים. ברור שאפשר להגיע גם לא מזה אבל אז כנראה צריך לעשות עבודה יותר קשה בלשווק את עצמך כמו שצריך ולהגיע למקומות הנכונים מבחינת נגיד אנשים שאולי הם בדרגה שנייה של ההיכרות איתך או חברות שאתה רואה שזה בדיוק אתה נופל להם על תפקיד שכאילו הם צריכים יש לך את הידע הראשוני שמתאים לנקודה הזאת וצריך זה גם קצת האובייס אבל להפציץ בראיון ברמה שאתה מראה שאתה מגיע עם רעב, עם יכולות, גם אם אין לך את הניסיון, כי סטארט-אפים לא יכולים לבנות על אנשים ניסיון, כי הרבה פעמים אנשים עם ניסיון לא מוכנים לסכן ועכשיו לבוא למשהו קטן, לא יודע אם יצליחו או לא יצליחו וזה. אבל מי שבא בפוזיציה קצת יותר... ראשונית אז הוא יכול להביא את עצמו אבל אז הוא צריך לבדל את עצמו של כאילו אני לא סתם סטודנט או בתפקיד ראשון או בתפקיד כאילו משהו בייסיק כזה.

רחלי: ומהצד של העובדים מה אני צריכה לשאול את היזם או את הסטארטאפ שאני עומדת בפניו וכדי לדעת האם זה המקום הנכון עבורי?

רעות: אז קודם כל תרבות ארגונית זה ממש משמעותי קצת קשה לדעת את זה בריאיון. עם הראש צוות או עם מי שנמצא, אבל כן אפשר לשאול שאלות של נגיד, טוב, קודם כל יש איך לפסול. אם אומרים לך נגיד על כמות השעות שאתה צריך לעבוד או דברים כאלה, תודה רבה, להתראות, אם מודדים אותך על פי שעות, כנראה שזה לא סטארט-אפ שכדאי לך לעבוד בו. אפשר לשאול כאילו נגיד על המבנה של, אני לא יודעת איזה פוזיציה אתה רוצה, נגיד אם מישהו רוצה להיות מפתח, אז כמה מפתחים יש בצוות, על מה הם אחראים איך עובדת החלוקה כאילו פנימית כדי לדעת שאתה לא מגיע לאיזה נישה של הנישה אתה לא מגיע לתפקיד שבונים עליך, להרים הרים וגבעות, ואתה לא שם עדיין. ואם זה בתפקיד של ניהול מוצר, אז הרבה פעמים אנשים גדלים לניהול מוצר. בדרך כלל לא נוחתים ביום הראשון לניהול מוצר. יש חברות שזה קורה, אבל זה נדיר, וזה גם לא מומלץ בעיניי, פשוט לנחות לתפקיד שאתה צריך לנהל אופרציה. אז אם הולכים לתפקידים האלה, אז שנייה להבין מי עוד איתך בצוות, שיש לך ממי ללמוד ולא שוב, בונים עליך הרים וגבעות, ואז אתה גם לא תוכל להצליח בתפקיד הזה. אז כשאתה נכנס כעובד מאוד מאוד ראשוני וחסר ניסיון, לראות שיש לך ממי ללמוד. ולראות שאת היזמים עצמם אתה מעריך כאנשים, שהם נראים לך, מצד אחד סוחפים וכריזמטיים, אבל מצד שני גם אנשים טובים במובן של מעריכים אנשים, של מראים שהם מעריכים אנשים, שהראיון הולך כאילו בצורה נעימה ולא כזה מאוד מאוד כזה... קפדני ודברים כאלה כי נגיד הייתי במקומות שמאוד מסתכלים ברמה קורקטית וקפדנית ואתה אחרי זה לא נהנה אם מי שמנהל אותך הוא כזה רובוטי קצת אתה לא תהנה בתפקיד. לאורך הזמן היו לי מנהלים מכל הסוגים ומנהל שעובד יותר כאילו בצורה של הוא עובד איתך זה משנה את כל התפקיד. אז כשאתה מגיע כעובד ראשון ואולי אין לך הרבה ניסיון עם איך מנהלים אז תסתכל שהבן אדם רתום איתך ולא כאילו בא לנהל אותך.

רחלי: רעות אנחנו ממש לפני סיום, יש דברים נוספים שהיית רוצה להגיד לצופים בבית? איזה שהם טיפים?

רעות: קודם כל לא הייתי מסתכלת על האם החברה הזאת תצליח או לא. כי רוב החברות לא מצליחות. אז אם הייתי לוקחת את זה כפרמטר, לא יודעת אם הייתי מגיעה או לא. זה גם נראה לי לא כל כך משנה. הרבה אנשים שהיו בחברות שלא הצליחו, אחרי זה הגיעו לחברות שהצליחו, כי הם קיבלו שם המון, למדו שם המון. הניסיון הזה הוא משמעותי בין אם החברה הצליחה ובין אם לא ולך כעובד אין את הכלים להחליט או לבחון בכלל האם החברה תצליח או לא זה מורכב מכל כך הרבה פרמטרים אז שנייה תשחררו את זה זה לא משנה. תראו שיש אנשים שאתם רוצים לעשות איתם את המסע הזה כי זה מסע. ותבואו עם רצון ללמוד כאילו זה מה שצריך להניע אתכם כשמגיעים גם לסטארט-אפ שהוא מאוד משתנה זאת אומרת מה שהסטארט-אפ הוא היום זה לא מה שהוא יהיה עוד חצי שנה אז תבואו פשוט ללמוד ולעשות דרך ולקבל את זה כחוויה, ליהנות מזה, זה בסוף, זה דרך מאוד מאוד מיוחדת.

רחלי: רעות תודה רבה רבה רבה. למדתי ממך המון.

רעות: תודה תודה.

רחלי: וואה אני באמת סקרנית מה יהיה בהמשך. תעדכני.

רעות: נסתכל בלינקדאין וזה.

רחלי: אני ממש רוצה להיות אימא עכשיו. לשישה. תודה.

רעות: בכיף ושמחה.

‍

‍